אודות

דלית פרוטר (ילידת 1966, ישראל) היא אמנית פיגורטיבית המתמקדת ביצירתה בציור וברישום דיוקנאות. הפרקטיקה האמנותית שלה מבוססת על עניין מעמיק במורכבות ההוויה האנושית - אותה היא מבקשת לבחון דרך תמות הנוגעות לחברה ולתרבות העכשווית וסוגיות של זהות, מגדר ופוליטיקה מגדרית. דמויותיה של פרוטר נטועות במרחב המקומי ומהדהדות את המציאות הישראלית ויחד עם זאת, הן נושאות אופי אוניברסלי. חלקן מסביבתה הקרובה, המשפחתית, וחלקן אקראיות – בעקבות היכרויות במפגשים מקריים וחברתיים. 

יצירותיה של פרוטר חותרות תחת המבט הסטריאוטיפי, התפישות והנורמות השגורות ביחס לזהות, מגדר ולתוויות המגדריות. האמנית מבקשת להרחיב את המבט על תופעות תרבותיות וחברתיות בעידן העכשווי ולטשטש את הגבולות בין הקטגוריות המגדריות, בין מה שנחשב נשי וגברי, באמצעות ייצוג פואטי ואינטימי ועם זאת מאד ישיר, המאופיין באותנטיות וברגישות.  דמויותיה של פרוטר חשופות ופגיעות אל מול מבטה המכיל והאמפתי. הן נעות בין המקומי לאוניברסאלי, בין המוכר והמקובל לשולי והזר ובין אמת לפיקציה. מבט מעמיק בהן שואב את הצופה לעולמן הפנימי ומעיד על הקשר האינטימי המתהווה בין האמנית למודלים שלה בתהליך הציור וביצירת הסצנות המוצגות. 

עיסוקה הביקורתי של פרוטר בייצוגי זהות מגדרית, עובר כחוט השני ביצירותיה במהלך העשור האחרון. הפרקטיקה הציורית שלה ניזונה מדיאלוג עם הפורטרט הקלאסי ומשלבת היבטים מובהקים שלו, אך בה בעת, היא מערערת על תפישות מגדריות מסורתיות ועל אופני הייצוג של זהויות נשיות וגבריות ומבקשת להציע תפישה אחרת המעניקה מקום לריבוי אפשרויות. בשנים האחרונות, היא מגלה עניין מעמיק בנראות ובזהות קווירית. בסדרת דיוקנאות העוסקת בקרוס- דרסינג, מציגה האמנית סיפורים אנושיים המתחקים אחר מצבי נפש, תשוקות ומאוויים, לצד סערות והתחבטויות. החתירה שלה לייצר רגע של אמת, מיוצגת בשפה חזותית של דקויות והפניית זרקור לקצוות הפרומים של הזהות האנושית. 

במהלך העשור האחרון, הציגה תערוכות יחיד ובמסגרת תערוכות קבוצתיות ברחבי הארץ, בין היתר במוזיאון וילפריד, בגלריה צדיק ביפו, בגלריה של קיבוץ יפעת ובגלריה של מכללת אורנים. בספטמבר 2021 הוצגה יצירתה "חיים" בתערוכת הקיץ של הרויאל אקדמי בלונדון. עבודותיה נכללות באוסף מוזיאון אילנה גור ובאוספים פרטיים בארץ ובחו"ל. חיה ויוצרת בקיבוץ הסוללים. 

​

​

הצהרת אמנית 

תהליך היצירה שלי מתחיל ברעיון. רגע פרטי, קטן ובנאלי לכאורה, מתוך ההוויה הביתית והמשפחתית, או פרט שמעורר את סקרנותי, מתגבשים לכדי נקודת מוצא רעיונית ולסיפורים אנושיים. אני מתבוננת בדמויות הסובבות אותי בשגרה היומיומית ובדמויות שהכרתי במפגשים אקראיים ועוררו את סקרנותי ומנסה ללכוד רגע אינטימי, רגשי, המבטא את המורכבות האנושית והזהות המגדרית על גווניה השונים. לעתים הסיפור נותר פרטי ולעתים הוא מתכתב עם מציאות החיים במרחב בו אני חיה ויוצרת.

 
תהליכי העבודה שלי, ארוכים ותובעניים. אני מתבוננת בפרטים, בניואנסים של כל דמות, במניירות הגופניות ובפרטי הלבוש שלה ויחד עם המודלים שלי, בונה סצנות. עם הזמן, נוכחתי כי המימד הפרפורמטיבי הוא חלק בלתי נפרד מהפרקטיקה הציורית שלי ומשתלב בתוך המהלך העומד בבסיס היצירה שלי. 
 

בגדים, תלבושות, תחפושות ואביזרים הם חלק מעולמי מאז היותי ילדה. 
אני מתעניינת בדרך שבה בגדים ואביזרים מהווים ייצוגים של הזהות המגדרית ובתפקיד שיש להם בהבניה של "נשיות" וגבריות". בעבודותיי אני מייצרת שיבוש והסטה בין מה שנחשב "גברי" או "נשי"  ומבקשת להציע תפישה אחרת המעניקה מקום לריבוי אפשרויות.